לגדל אותן זה תהליך מאתגר נורא, קשה, לא תמיד מתגמל, דורש המון דיוק ורגישות עזה בכל שלב.

אנחנו בשלב מתקדם מאוד במערכת היחסים, השלב שבו אתה יודע מה הבת זוג מרגישה, מתי רעבה/נרגשת/כועסת כבר ממבט או קשר תלפטי, כך הקשר שלנו לתפטיר.

מצלוחית הפטרי אני מבין אם טוב לה, חם או קר? יש מספיק אוויר לנשום? טעים האוכל שנתתי לך? אוכל לשאול את השאלות האלו גם את רעמת האריה וגם כלפיי ג׳ניפר…

איש חכם אמר לי שההבדל בין תשוקה לאהבה זה שאהבה צריך לתחזק, וגם כשלא הכי רוצים וכשקשה עדיין נלחמים, כך אנחנו בזוגיות, בעסק, ובקשר שלנו עם הפטריות, וזה הדבר הכי ממלא שיש, מספק ושלם.

אני אוהב ליילד רעמות, לאלח(לזרוע) עוברי רעמה בתוך שקיות פוליאתילן שעמידות בחום, לנקות, לעקר בשבילן את המזון(ממש כמו לתינוקות) כדי שיהיה להן קל, שלא יהיו זיהומים ומחלות(פטריות אחרות שרוצות אוכל) להניח אותן בסביבה נעימה וחשוכה כדי לתת להן לעשות את מה שהן יודעות, ואז כשמגיע הזמן להכניס אותן לחדרי ההפרחה שלנו ולשכנע אותן שהגיע הזמן לצאת אל העולם (הנה רעמה, הגענו ליער שלך שאת אוהבת! צאי ופזרי את הנבגים שלך, תפיצי את הבשורה לעם ישראל!)

אני מאמין שהפטריות יצילו את העולם, התפטיר יוצא מן האדמה בשנים האחרונות כדי לתקן טעויות שאנחנו בני האדם עושים, מצאו כבר פטריה שמסוגלת לפרק פלסטיק, הן מסייעות נגד מחלות קשות כמו סרטן, עושות עבודת קודש מתחת לפני השטח, בשקט בשקט, לא נראות לעין האנושית תמיד, אבל הן כן סביבנו ממש כמו אלוהים בשבילי, והן עובדות בלי הפסקה, הן עצומות! הן הרוב המוחלט בכדור הארץ, הן פטריות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מנויים up

ברוכים הבאים

כניסת מנויים

לא רשום?

שינוי שפה»